עַד כֹּה עָמְדוּ בֵּינֵינוּ רַק שְׁנֵי סוֹדוֹת בְּנִי:

אֶת הַמָּוֶת גִּלִּיתָ לְבַד -

מְעִי שָׁפוּךְ בְּצַד הַכְּבִישׁ

וּבְצִדּוֹ פַּרְוָה כְּתֻמָּה דְּרוּסָה -

עַל הַדָּם הַסּוֹמֵר

בְּחִבּוּר הַבָּשָׂר

אֵינְךָ יוֹדֵעַ עָדַין דָּבָר

אַתָּה יוֹדֵעַ רַק אֶת פְּרִי הַבֶּטֶן

אַתָּה מַכִּיר הֵיטֵב אֶת צְלִיל הָרֶחֶם, צְלִיל אַהֲבָה

אֲבָל אֵיךְ אַעֲלִים מֵאַפְּךָ כָּעֵת

אֶת רֵיחַ הַשִּׂנְאָה 

וְהוּא כָּבֵד מְלוֹא הָאָרֶץ 

כַּמָּה זְמַן אַצְלִיחַ לְהַחְבִּיא מִפָּנֶיךָ  

אֶת הַיְּלָדִיםּ בְּנִי

כַּמָּה זְמַן

הַיְּלָדִים.