top of page

שיר אחד ביום

לֹא נִבְקַע הַיָם


חַג הַמַּצּוֹת הוֹלֵךְ וּמִתְפּוֹרֵר

וַאֲנִי טֶרֶם הַסְפִּקוֹתִי

לְמַצּוֹת

וּלְחַבֵּר

מֵחָדָשׁ אֶת כָּל הֲוָיָתִי,

אֶת כָּל הַצַּעַר וְהַשִּׁעַבּוּד,

פּוֹעֵל 

אֲבָל מַרְגִּישׁ אָבוּד.

עוֹד לֹא יָצָאתִי מִמִּצְרַיִם

אֵלֶיהָ גּוֹרַשְׁנוּ, מוּשְׁפַּלֵי עֵינַיִים,

כֻּלִּי צְעָקָה

שְׁתוּקָה,

הַיָּם לֹא נִבְקַע,

עוֹדוֹ מַטְבִּיעַ וּמְכַסֶּה

בְּחוֹסֶר הִגָּיוֹן, בְּאַפְסוּת הַמַּעֲשֶׂה.


וְרַק בִּזְכוּתֵּך

אֲנִי עֲדַיִין הוֹלֵךְ בֶּחָרָבָה.

בִּזְכוּת הָאַהֲבָה.

דן פולק

bottom of page