top of page
שיר אחד ביום
לֹא נִבְקַע הַיָם
חַג הַמַּצּוֹת הוֹלֵךְ וּמִתְפּוֹרֵר
וַאֲנִי טֶרֶם הַסְפִּקוֹתִי
לְמַצּוֹת
וּלְחַבֵּר
מֵחָדָשׁ אֶת כָּל הֲוָיָתִי,
אֶת כָּל הַצַּעַר וְהַשִּׁעַבּוּד,
פּוֹעֵל
אֲבָל מַרְגִּישׁ אָבוּד.
עוֹד לֹא יָצָאתִי מִמִּצְרַיִם
אֵלֶיהָ גּוֹרַשְׁנוּ, מוּשְׁפַּלֵי עֵינַיִים,
כֻּלִּי צְעָקָה
שְׁתוּקָה,
הַיָּם לֹא נִבְקַע,
עוֹדוֹ מַטְבִּיעַ וּמְכַסֶּה
בְּחוֹסֶר הִגָּיוֹן, בְּאַפְסוּת הַמַּעֲשֶׂה.
וְרַק בִּזְכוּתֵּך
אֲנִי עֲדַיִין הוֹלֵךְ בֶּחָרָבָה.
בִּזְכוּת הָאַהֲבָה.
דן פולק
bottom of page