top of page
שיר אחד ביום
כשישובו
הַסְּתָיו חָלַף וְכָךְ גַּם הַחֹרֶף,
פְּרִיחַת הָאָבִיב הַקְּצָרָה
מְפַנָּה מְקוֹמָהּ לַחֹם הֲקַיָּצִי
אַךְ בְּלִבִּי
הָעוֹנוֹת הָיוּ כְּלֹא הָיוּ,
חָלְפוּ בְּהֶסַּח הַדַּעַת
יוֹם רוֹדֵף יוֹם וְהָאֲנָשִׁים אֵינָם.
כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ אָרִים אֶת רֹאשִׁי
וְאוֹמַר: הִנֵּה פֶּרַח,
הִנֵּה צִפּוֹר דְּרוֹר
כַּמָּה יָפֶה.
נילי לביא
bottom of page