top of page

שיר אחד ביום

כשישובו


הַסְּתָיו חָלַף וְכָךְ גַּם הַחֹרֶף,

פְּרִיחַת הָאָבִיב הַקְּצָרָה

מְפַנָּה מְקוֹמָהּ לַחֹם הֲקַיָּצִי

אַךְ בְּלִבִּי

הָעוֹנוֹת הָיוּ כְּלֹא הָיוּ,

חָלְפוּ בְּהֶסַּח הַדַּעַת

יוֹם רוֹדֵף יוֹם וְהָאֲנָשִׁים אֵינָם.

כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ אָרִים אֶת רֹאשִׁי

וְאוֹמַר: הִנֵּה פֶּרַח,

הִנֵּה צִפּוֹר דְּרוֹר

כַּמָּה יָפֶה.

נילי לביא

bottom of page